<h1>סמ"ג עשין סימן רי"ח—רכ"א</h1>
<h2>דף ח.</h2>
ותניא מנה הכתוב שתים וקרא טמא זב זובו טמא ואחר כך מנה שלש וקרא טמא, בזובו זובו מזובו טומאתו היא הא כיצד ראה שתי ראיות לטומאה לספור שבעה נקיים ושלש לקרבן. עוד תניא בתורת כהנים (פרק ה' ה"ג) וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר מזובו וספר, אף מקצת זובו טעון ספירת שבעה ולהביא את שראה שתי ראיות שטעון ספירות שבעה.
